תולדות הפסנתר ויחודו - ההיסטוריה של הפסנתר

פסנתר - רקע כללי
פסנתר הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת שהומצא בעשור האחרון של המאה ה-17. רוב הפסנתרים בעלי 88 קלידים, מתחילים בלה ועד לדו גבוה, מעל שבע אוקטבות. מהמאה האחרונה ועד היום קיימים שלושה סוגים של פסנתרים:

פסנתר אקוסטי ניצב - פסנתר קיר - פסנתר שבו המנגנון המכני נמצא במאונך לקרקע, המכונה גם פסנתר עומד.

פסנתר אקוסטי מאונך - פסנתר כנף - פסנתר שבו המנגנון המכני נמצא במאוזן לקרקע.

פסנתר חשמלי - פסנתר דיגיטלי - פסנתר המפיק צליל ע"י חומרה אלקטרונית יחודית. פסנתר מודרני בן זמננו, יתרנו הגדול של הפסנתר החשמלי מתבטא ביכולת הקלה לנייד אותו ממקום למקום ללא צוות סבלים וחברת הובלות מיוחדת

הפסנתר הוא אחד מכלי הנגינה הפופולריים ביותר בעולם. בפסנתר נעשה שימוש נרחב במוסיקה קלאסית, ג'אז, הופעות סולו, מוסיקה קאמרית וליווי שירה.

לפסנתר חלק חשוב מאוד במוזיקה הקלאסית. רוב המלחינים הגדולים של התקופה הקלאסית, כגון מוצרט ובטהובן ניגנו בפסנתר, וכתבו עבורו. בתקופה הרומנטית: פרדריק שופן, רוברט שומאן, פרנץ ליסט, יוהנס ברהמס, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ופליקס מנדלסון-ברתולדי. עם הזמן, היצירות לפסנתר נהיו יותר ויותר מסובכות, ואפשר לראות את היצירות האלה אצל ליסט בעיקר, ועוד מלחינים לפסנתר בתקופה מאוחרת יותר.

האבולוציה של הפסנתר
הפסנתר הוא התפתחות של תוף וקסילופון שכבר היו קיימים מאות שנים לפני הפסנתר. כמו הצ'מבלו גם הפסנתר הוא כלי מקלדת וכלי מיתר, אך בעוד שהצ'מבלו הוא כלי פריטה, הרי שבפסנתר מופקים הצלילים על ידי "פטישים" המקישים על המיתר, ולכן הפסנתר הוא גם כלי הקשה. ההקשה בפסנתר מאפשרת שליטה באצבעות על חוזק הצלילים, שליטה שלא הייתה קיימת בצ'מבלו. כלי דומה הוא העוגב שגם לו יש מנענעים, אך בכלל אינו שייך למשפחה זו, מכיוון שהוא כלי נשיפה ואין בו מיתרים. כלים קודמים נוספים באבולוציה ההתפתחותית שקדמו לפסנתר הם ההרפסיכורד או הקלוויצ`נבלו שעוצמת צליליהם הייתה הרבה פחות גמישה מהפסנתר. , לא ניתן היה לגוון בכלים אלו בהרבה את עוצמת הצליל. לרוב היה חזק – עד כמה שפריטת המיתר מאפשרת או מעט חלש, שוב עד כמה שפריטה מאפשרת. שהרי הצלילים של הכלים הקודמים לפסנתר, היו מופקים על ידי פריטת המיתר ולא על ידי הקשתו כפי שמנגנון הפטישונים של הפסנתר עושה.

המצאת הפסנתר - מי הממציא את הפסנתר ? אב טיפוס ראשון
האב טיפוס הראשוני של הפסנתר הומצא על ידי האיטלקי ברתולומיאו כריסטופורי, (4/5/1655 - 27/1/1731), אוצר כלי הנגינה של משפחת מדיצ'י בפירנצה.
לקראת שנת 1700 פיתח כריסטופורי פסנתר פטישים, שאיפשר דינמיקה הדרגתית בעוצמת הצליל. הכלי החדש היה מצויד בפטישים ובווסתי אוויר והקיף 4 אוקטבות, מדו עד דו.
הפסנתר הראשון דמה לצ`מבלו (במצבו המאונך - פסנתר כנף) אבל המנגנון הפנימי היה שונה בתפקודו. הפטישון המחובר לקליד הקיש את המיתר המתוח וגם חזר מיידית למצב התחילי. דבר שאפשר דרגת בקרה גבוהה בגווני הצליל. למעשה כאן היה טמון המהפך בטכנולוגיה של בניית כלי מקלדת.

הפסנתר הראשון היה פסנתר כנף שנמכר בשנת 1709. החידוש בפסנתר של כריסטופורי , הוא שבפסנתר היה אפשר לשלוט על חוזק הצליל בהתאם לעוצמת הלחיצה על הקליד, ולכן זכה הפסנתר לשם "פיאנו-פורטה" (Piano-Forte, באיטלקית חלש-חזק), כיום, בשפות רבות נקרא הפסנתר "פיאנו" (Piano), כקיצור של פיאנו פורטה. (באיטלקית פיאנו = שקט, פורטה = חזק). יוהן סבסטיאן באך (21/3/1685-28/7/1750), הוא המלחין הידוע הראשון שהיה ברשותו פסנתר שאף כתב יצירותיו לפסנתר.

גילוי יחודו של הפסנתר - הלחנה לתזמורת
היות שבפסנתר ניתן לנגן צלילים רבים בו זמנית בעוצמות שונות - מלחין הכותב לתזמורת, יכול לנגן חלק ניכר מן התזמור באמצעות מקלדת הפסנתר, וכך לדמות את התוצאה הסופית. עקב כך, מלחינים רבים אחרי באך נעזרו ונעזרים בפסנתר בכתיבתם, ורבות היצירות שנכתבו במקור לפסנתר או עובדו לנגינה בו לאחר מכן.

פסנתר - פסנתרין - מהיכן שמו העברי של הפסנתר?
בעברית מופיע השם לראשונה בספר דניאל פרק ג פסוק ה - פְסַנְתֵּרִין שפרושו נבל.

המשך שיפור הפסנתר
כריסטופורי המשיך לבנות פסנתרים עד סמוך לסוף חייו, תוך הכנסת שיפורים מתמידים בהמצאתו. בשנות זיקנתו היה לו לעזר ג'ובאני פריני, שהמשיך ובנה לו קריירה מכובדת משל עצמו, במסורת מורו ורבו. דומניקו דל מלה, המשיך בדרכו של ג'ובאני ובנה בשנת 1739 את הפסנתר הניצב הראשון (פסנתר עומד).

הדור השני של ייצור הפסנתר
הדור השני של ייצור הפסנתר התפתח בעיקר בגרמניה והמשיך את עבודתו של דומניקו דל מלה. בגרמניה החלו לייצר פסנתרים עומדים - עיצוב צורת מלבן של הכלי במקום הכנף. פסנתר עומד הכיל נפח קטן יותר של תהודה ומכאן גם צליל קטן יותר. לקראת סוף המאה ה 18 , שטיין שבגרמניה, ייצר פסנתר עומד גבוהה יותר (מעל 130 ס"מ) ובעקבות זה הגדיל את עוצמת הצליל. הוא גם שיפר את המכניזם הפנימי ומאז ידוע המנגנון הגרמני באיכותו.

במנגנון הפסנתר חלו שינויים ונוספו המצאות רבות. כך לדוגמה, את פטישי העור המעובד החליפו פטישים מצופים בד לבד דחוס, המאפשרים צליל עמוק וחזק יותר. באופן דומה, מנגנון הפסנתר עבר שינויים נוספים שאיפשרו החזרה מהירה יותר של הפטישים, על מנת לאפשר נגינת אותו צליל פעמים רבות ככל הניתן בשנייה

עם המעבר למסגרת פלדה (בשנת 1820 לפסנתר כנף וב -1825 לפסנתר עומד), שהחליפה את מסגרת העץ, התאפשר לבוני הפסנתרים למתוח את מיתרי הפסנתר למתח גבוה מאוד, של כעשרים טונות. מתח זה מאפשר לפסנתר להנות מצליל חזק ומתמשך, בשונה מהפסנתרים של המאה ה-18 שצלילם היה קטן בהרבה. השימוש במיתרי פלדה ולוח ברזל אפשרו לבטהובן גאון מוזיקלי, לנגן את הסערות הרגשיות של יצירותיו המאוחרות, מה שהיה בלתי אפשרי בצעירותו כאשר הפסנתרים היו שבריריים הרבה יותר. למעשה צלילי הפסנתרים שאנו מכירים היום, יוצרו לקראת סוף המאה ה 19.

המאה ה-18 והמאה ה-19 - פסנתר לעשירים בלבד
בתחילת דרכו - הפסנתר היה כלי נגינה שנרכש על ידי עשירים בלבד. סממן השתייכות למעמד חברתי גבוה - אפשר לעשירי אירופה לרכוש פסנתרים ולהתפאר במעמדם לעיני כל. הפסנתר הפך לכלי אופנתי מבוקש במשפחות האצולה, הנגינה על הפסנתר הפכה לאות פרסטיז`ה יוקרתית ושיוך לחוג מעמד חברתי הגבוה וגם לחלק בלתי נפרד מההשכלה הגבוהה במעמד האצולה. הפסנתר הפל לכלי חובה בכל אולם , תאטרון שייצג את המעמד הגבוהה.

סוף המאה ה 19 תחילת המאה העשרים - נקבע מבנה סופי לפסנתר שאנו מכרים היום
בסוף המאה ה-19 הפסנתר התפתח לכלי שאנחנו מכירים היום. באותה עת החלה המהפיכה התעשייתית דבר שאיפשר הוזלת ייצורו של הפסנתר, פסנתרים החלו להמכר לא רק לבני המעמד הגבוה, אלא גם לבני מעמד הבניים.

בתקופה זו פרומט מבנה הפסנתר התקבע למה שאנו מכירים היום: 88 קלידים שחורים ולבנים, הקלידים מפעילים מעין פטישים קטנים מהמקישים על מיתרים מתוחים. לחיצה על אחד הקלידים גורמת לפטיש שתחתיו לפרוט על המיתר, המיתר מהדהד וכך מופק צליל הפסנתר. הפסנתר מגיע ל-7 אוקטובות ועוד קצת מתחיל בתו לה נמוך ומסתיים בתו דו גבוה. הוספת דוושות לפסנתר: הדוושה הימנית – תפקידה לבטל את פעולת האטמים שתפקידם לעצור את הצליל ברגע שבו מופסקת הלחיצה על הקליד וכן להמשיך את הצליל בהתאמה. הדוושה השמאלית – תפקידה להחליש את עוצמת הצליל.

הפסנתר במאה ה-20 ... ירידת מחיר: פסנתרים לא רק לעשירים
במהלך המאה ה 20 קמו מפעלי ייצור פסנתרים שהחלו בייצור המוני, בעיקר ביפן ובסין. מחיר פסנתר חדש נהיה בר השגה גם לבני מעמד הביניים. אך הפסנתר לא איבד את יוקרתו - פסנתר בבית עדין משדר משהו ששייך לאצולה תרבותית. הפסנתר הפך להיות סמל השתייכות לסטטוס תרבותי. כך החלה הנגינה בפסנתר לחלק בלתי נפרד מההשכלה מוסיקלית גבוהה ורחבה בכל העולם.

הפסנתר במאה ה-21 ... יותר ויותר פסנתרים נמכרים - פסנתרים חדשים ופסנתרים יד שניה
יצירות הפסנתר החלו להיות נגישות לכל בית שבו יש אינטרנט. פותח לראשונה פסנתר וירטואלי פשוט - מנגנים במספרים ופסנתר וירטואלי לשתי ידיים, בפורמט פשוט וקל ללימוד נגינה. דבר שהגדיל את ההתעניינות בפסנתרים, מכירות ורכישות פסנתרים. יותר פסנתרים דיגיטלים נכנסו לשוק, מחיר פסנתר דיגיטלי חדש זול יותר ממחיר מחשב והיצע הפסנתרים גדל גם בשוק פסנתר יד שניה ראו ייצרני הפסנתרים המובלים בעולם - פסנתרים שנחשבים להכי טובים. ראו גם - טיפים לרכישת פסנתר יד שניה.
שנת ייצור - מציאת גיל פסנתרים לפי מספר סידורי ייצרן:
Bluthner  HERMANN  Steinweg  KAWAI  Yamaha 




לימוד פסנתר - מנגנים במספרים